העלמת מס

עבירות מס: חקירות ועונשים בעבירות צווארון לבן

רשויות המס בישראל משקיעות משאבים רבים לאיתור עבירות מס שונות לרבות העלמות מס, הלבנת הון ועוד: הוקמו מנגנונים שונים המאפשרים לאזרחים לבצע הלשנה למס הכנסה או דיווחים על העלמת מס, ישנן מחלקות ביקורת וחקירות מיוחדות במע"מ ובמס הכנסה שתפקידן לבדוק את הדו"חות השנתיים, לבצע בדיקות בשטח בבתי עסק ולאתר עדויות המעידות על חשבוניות פיקטיביות, השמטת הכנסות וכו'.

ביקורת מס הכנסה או מע"מ

ישנן שתי סיבות מרכזיות לביקורת של מס הכנסה או מע"מ: הראשונה היא ביקורת אקראית ושגרתית לניהול ספרים, למשל כאשר נעשית בדיקה אזורית או לאור פתיחת עסק חדש. השנייה היא פשיטה של מס הכנסה לאחר הלשנה, כחלק מחקירה כאשר יש חשד לעבירת מס פלילית.

ראשית, כדאי לברר עם נציגי רשות המיסים מאיזו סיבה הגיעו. אם הסיבה היא חקירת מס, כדאי למהר ולהתקשר לעו"ד. ככלל, בהתנהלות מול רשות המיסים עדיף שלא לשקר, לספר תירוצים או לנדב מידע מיותר. כדאי להיות מנומסים ואדיבים, אבל להיזהר מהתיידדות יתר שתגרום לך להסגיר מידע שיסבך אותך.

גם אם מדובר בבדיקה שגרתית, ועולה החשד להפללה עצמית כדאי להתקשר לעורך דין מיסים, ולבחון האם בסיטואציה זו עדיף להפעיל את זכות השתיקה או להצהיר שאינך זוכר ולכן לא יכול לענות כרגע. לפני שהחוקרים עוזבים את העסק, חשוב לקרוא את הדו"ח לוודא כי הכתוב משקף את שאמרת ולתקן אי דיוקים. אם מדובר בחקירה, החוקרים לא ישאירו לך עותק, ולכן במידת האפשר כדאי לתעד בעצמך את הנאמר בחדר מיד עם עזיבתם. ככל שהם מבקשים לקחת עמם חומר, יש לתעד את מה שלקחו ולצלם עותק מכל דבר שלקחו. מסמכים חסויים יש להכניס לתוך מעטפה ולעדכן את עורך הדין באותו עניין.

חקירות מס בגין העלמת מס

במקרה של העלמת מס, רשות המיסים תפתח בהליך חקירה סמויה ותנסה להשיג ראיות המוכיחות כי מדובר בפעילות שנעשית במזיד. במסגרת החקירה ייתכן כי ישלחו לבית העסק שלך לקוחות סמויים שיתעדו האם התקבלה חשבונית עבור הרכישה ויתושאלו גורמים הנוגעים להתנהלות החשבונאית שלך (למשל רואה החשבון, ספקים ולקוחות).

רוב הסיכויים שלא תדע בשלב זה על קיומה של החקירה נגדך, אלא תגלה אותה כאשר תשלח אליך בקשה לקבלת חומרים מרשות המיסים או כאשר יחל המבצע לאיסוף ראיות נגדך המגובה בצווי בית משפט. כל אחד מהמקרים הללו הוא דגל אדום המחייב יצירת קשר עם עורך דין לענייני מס, שילווה אותך בתהליך.

חקירת הלבנת הון

הלבנות הון או הלבנת כספים מוגדרות כהליך שמטרתו לטשטש את מקורותיו של הון שהושג באופן לא חוקי, ולהפוך אותו באמצעות גוף שלישי או פעולות נוספות להון חוקי. חוק איסור הלבנת הון מחייב בדיווח את מי שמעביר אל או מגבולות ישראל סכומים שעולים על 50,000 ש"ח, כאשר יציאה דרך מסוף יבשתי מחייבת דיווח של סכום הגדול מ-12,000 ש"ח. כדאי לדעת גם כי הבנקים והבורסה מחויבים אף הם בדיווח על פעילויות שעלולות להעיד על הלבנת הון, וכי נותני שירותי מטבע, כדוגמת חלפני כספים, מחויבים בדיווח על פעילותיהם.

חקירות על הלבנת הון יכולות להתפתח גם כנגד חברות המנפחות את הכנסותיהן, מקימות חברות בת שהן "חברות קש", מקבלות השקעות מזומן לא סבירות או נותנות ערך מופרז לחשבוניות הייבוא / ייצוא שלהם. החל משנת 2016 עבירות מס חמורות הפכו לעבירת הלבנת הון ולפיכך הן מהוות עבירת מקור בפני עצמן והענישה עליהם נפרדת מהענישה כאמור בחוקי המס השונים. האמור מאפשר לרשויות לעקוב אחרי הכסף שמקורו בעבירות פליליות חמורות כאמור באותו חוק.

מכיוון שבהלבנת הון הכסף לא נשאר בתצורתו המקורית, הענישה כוללת חילוט של הרכוש שנחשד כי הושג באמצעות ההון המולבן. חילוט הרכוש יכול להתבצע בהליך פלילי או אזרחי. במסגרת ההליך, תתכן הקפאה של חשבונות בנק, הטלה של עיצומים כספיים ותפיסת רכוש. 

במהלך החקירה ייתכן שתיקרא מספר פעמים למשרדי המשטרה ו/או רשות המיסים, ואף קיים סיכוי שתיעצר לצרכי חקירה. אם תמצא אשם בגין עבירות הלבנת הון, אתה עלול לקבל מאסר בפועל של עד עשר שנים, בנוסף לחילוט הרכוש. ליווי משפטי על ידי משרד עורכי דין הבקיא בהלבנת הון ישפיע משמעותית על תוצאות ההליך כולו.

העונש על עבירות צווארון לבן

המערכת המשפטית בישראל מתייחסת בחומרה כלפי עבירות צווארון לבן כדוגמת העלמות מס, הלבנות הון ועבירות מס.

כבר בשנת 1981, הגדירו שופטי ביהמ"ש העליון בהחלטתם בע"פ 624/80, כי בעיני מערכת המשפט מעלימי מס זהים במהותם לפורצים ולשודדים: "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס, ומטביעה עליהם אות של קלון. ידעו נא עברייני הצווארון הלבן, כי “צווארונו של עושה העבירה הזו אינו “לבן”, והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה, והאחד שודד את קופתו של הפרט.” 

עבירות מס טכניות ומהותיות

נהוג לחלק את עבירות המס לשתי קטגוריות ראשיות – עבירות טכניות ועבירות מהותיות.

  • עבירות טכניות: הקטגוריה של עבירות טכניות נחשבת לקלה מבין השתיים, ולכאלו שנעשו לא מתוך כוונת זדון או כוונה פלילית לחמוק מתשלום המס, אלא מתוך טעות או אי עמידה בלוחות הזמנים או טעויות בניהול החשבונאי של העסק.
  • מה נכלל תחת ההגדרה של עבירות מס טכניות? עבירות כדוגמת אי הגשת דו"חות למע"מ או למס הכנסה בזמן, או איחור בהגשת דו"ח שנתי או הצהרת הון.
  • איזה עונש ניתן על עבירות טכניות? ראשית, כדאי לדעת כי בעבירות טכניות אין רישום פלילי. טווח הענישה בעבירות מסוג זה יכול לנוע בין קנס כספי לעונש מאסר בפועל. בעבירות מע"מ מדובר על עד שנת מאסר בפועל, וזהו פרק הזמן גם כשמדובר על עבירות מס הכנסה. עבירה טכנית יכולה להפוך לעבירה מהותית ככל שהיא נמשכת והמחדל שעומד בבסיסה אינו מוסר. 
  • עבירות מהותיות: הקטגוריה של עבירות מהותיות נחשבת לקשה מבין השתיים, משום שעבירות המס שנעשות במסגרתה נעשות מתוך כוונה פלילית לצורך העלמת מס.
  • מה נכלל תחת ההגדרה של עבירות מס מהותיות? עבירות ברמת חומרה גבוהה כדוגמת העלמת מס, ניהול לא תקין של פנקסי חשבונות וכו'.  סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מפרט אילו עבירות מס הכנסה מהותיות קיימות, סעיף 117(ב) בחוק מע"מ מפרט רשימת עבירות מע"מ, וכן סעיף 98 (ג) בחוק מיסוי מקרקעין – מס שבח.
  • איזה עונש ניתן על עבירות מהותיות? החוק מאפשר להטיל קנסות כספיים גבוהים ועונשי מאסר בפועל שיכולים להגיע לכדי 5 שנים ואף 7 שנים כאשר מדובר בנסיבות מחמירות. עבירה מהותית היא עבירה פלילית והנאשם בה מקבל רישום פלילי.  


תיקון 14 בחוק הלבנת הון הגדיר מצבים בהם עבירות מס מהותיות מהוות גם עבירת מקור על פי חוק הלבנת הון, והעובר עליהם חשוף לפיכך לעונשים בגין הלבנת הון בנוסף לעונשים בגין עבירות המס המהותיות.

המרת עונש מאסר בעבירות מס

המגמה כיום היא להחמיר עם העוברים על עבירות מהותיות, כדי להפחית את הכדאיות בביצוע העבירה, להעביר מסר של חוסר סובלנות כלפי מעלימי המס, ולשמש דוגמא לאחרים. ייצוג משפטי על ידי עורך דין צווארון לבן שמתמחה במיסוי והלבנת הון יכול לסייע בהמרת המאסר הצפוי בקנס, כופר או עבודות שירות, בדרך כלל במסגרת הסדר טיעון הכולל את תיקון מחדלי המס, ובלבד שמעורבות עורך הדין נעשית בשלבים המוקדמים של ההליכים הפלילים מול הרשויות.   

הגעה להסדר כופר, בשלבים המוקדמים של ההתנהלות מול הרשויות בהליך הפלילי, במסגרתה ישולם לרשויות המס קנס-כופר בתמורה להימנעות מהגשת כתב אישום, רישום פלילי ומאסר, עדיף על המשך ניהול ההליכים הפליליים בבית משפט וזאת לאור הסטטיסטיקה בקשר עם תיקים אלה. ניתן להגיע לכופר בדרך כלל רק עד לפני שבוצעה ההקראה, ועדיף שיהיה זה לפני הגשת כתב האישום שכן מרגע הגשתו קשה לבטלו. חשוב לציין, כי רשויות המס אינן חייבות להסכים להסדר כופר ויש חשיבות רבה לעורך הדין שבוחרים לתהליך זה.

גילוי מרצון לצורך הימנעות מעונש על העלמות מס

אם בצעת העלמת מס אך רשות המיסים עוד לא פתחה בהליכים נגדך, גילוי מרצון יכול לחסוך ממך את הסיכון במאסר, רישום פלילי וקנס גבוה. זהו נוהל המאפשר להצהיר על הון שהמס בעבורו לא שולם, מבלי לשאת באחריות הפלילית כנגד אותה העלמת המס.

רשות המס פרסמה נוהל חדש, המאריך את האפשרות לגילוי מרצון גם לשנת 2019 במסלול מקוצר. מסלול זה מיועד למי שהונו נמוך מ-2 מיליון ש"ח והכנסתו החייבת במס נמוכה מ0.5 מיליון ש"ח והוא אינו מצריך מו"מ מול רשות המסים.  נשמח לסייע לך להבין האם אתה מתאים למסלול זה, מה ההשלכות הצפויות עבורך במקרה של גילוי מרצון, וכיצד לפנות.

בכל מקרה ולמרות שהנוהל שבעבר כבר השתנה, חשוב לפנות לעורך דין מיסים מומחה אשר יכול לפנות לרשות המסים על בסיס אותו עקרון ולהגיע להסכמות והסדרים עדיפים על אלה שיהיו ללא הגילוי המעמיד את מעלים המס בסכנת מאסר רבת שנים.


הערה – בתחומים אלה, משרדנו משתף פעולה עם משרד עו"ד שגיב בלזר ושות', ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ בנושאי מיסוי והלבנת הון וייצוג מול רשויות המס.

הערה - מסמך זה הינו מהווה מידע כללי בלבד ואינו יכול להחליף ייעוץ משפטי.
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
צור איתנו קשר:



צרפו מסמך לבחירתכם: