ניהול עסק ללא רישיון: למה עסקים לגיטימיים הופכים לעסק לא חוקי ואיך יוצאים מזה?
יתכן שתופתעו לגלות שאם אתם מנהלים עסק טעון-רישוי ללא הסדרה חוקית, כלומר בלי רישיון עסק קבוע או זמני ובלי היתר זמני, אתם לא מקרה חריג. אז מה בעצם מונע מכל-כך הרבה בעלי עסקים להסדיר את רישוי העסקים שלהם? במאמר זה נתייחס לאחת הבעיות הנפוצות ביותר שאנו נוהגות לכנות "בעיית החסה".
כשליש מהעסקים טעוני הרישוי בישראל פועלים באופן לא-חוקי. לתופעה זו יש הסברים מורכבים ורבים – החל מעודף רגולציה שהופכת את הליך הסדרת הרישיון לבלתי-אפשרי וכלה בתרבות "שיטת המצליח" הישראלית.
בסופו של יום, איש מאיתנו לא רוצה להיחשב כעבריין וכולנו רוצים להתפרנס בכבוד.
מהי "בעיית החסה" ואיך היא מתבטאת בעולם העסקי?
תושבי ישראל המודרנית נוהגים להחזיק במקררי ביתם אריזות מסודרות של לקטי ירקות, עלי חסה שטופים ומוקפדים, יחידות סלק מקולפות ומבושלות וכיו"ב.
את אותם ירקות אפשר לרכוש באופן לא-מעובד במחיר לקילו נמוך בהרבה מאלו המגיעים באריזות. בנוסף, ברור לכולנו ששטיפה, הפרדה, חיתוך ובישול של ירקות אינם כישורים שדורשים הרבה ידע או הבנה בבישול ואינם דורשים פרקי זמן ארוכים במיוחד של עבודה במטבח.
אם כך מדוע אנו צרכנים אדוקים של המוצרים הללו?
אנו מנהלים חיים עמוסים, מלאי לחץ ומטלות. בתוך שגרה זו כל משימה נוספת קטנה-כגדולה הופכת למעמסה שלא תמיד יש לנו מוטיבציה להתמודד עמה. כאן נכנס הצורך בירקות שטופים, חתוכים ומקולפים מראש – אם מישהו אחר כבר עשה זאת עבורנו הרי שזה שווה את הטרחה. בוודאי כאשר אנחנו מגדילים את הנוכחות של אוכל בריא בדיאטה שלנו.
כך גם קורה לנו בעולם העסקי בו לעתים עומס המטלות ייצר לנו תמריץ שלילי להסדיר את מצב העסק שלנו.
מעסק לגיטימי לכתב אישום על ניהול עסק ללא רישיון
כדי להסביר את קיומה של "בעיית החסה" בעולם העסקי נביא לדוגמה מקרה שהגיעו למשרדנו;
יום בהיר אחד עסק אחד קיבל התראה טרם הגשת כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון. למה זה חריג? מכיוון שהיה מדובר בקניון מרכזי בעיר אשר קיים כבר 29 שנה.
כלומר, לא מדובר ברוכל שהקים בוטקה אקראי בתחנת אוטובוסים אלא בעסק רציני שלא מנסה לפעול ב"שיטת מצליח".
אז מה בעצם קרה שם? חברת הניהול של הקניון התחלפה ובהתאם להוראות החוק הגישה בקשה לרישיון עסק. כלומר, החברה רצתה לפעול באופן חוקי.
עם הגשת הבקשה, בחנה הוועדה המקומית את מצבו התכנוני של העסק וגילתה כי לאורך השנים נעשו עבירות בנייה מינוריות במבנה. ודאי שנכס בו יש עשרות בעלי חנויות שונים יסבול משינויים קטנים שלא הוסדרו כדין. הוועדה המקומית נתנה אישור זמני של 12 חודשים לרישיון העסק והתנתה אותו בקבלת אישורים רבים כגון: כיבוי אש, קונסטרוקטור, נגישות, בודק חשמל, יועץ בטיחות וכן, בתנאי שהחברה תגיש בקשה להיתר בנייה שיסדיר את המצב הקיים.
החברה שקיבלה רשימת מטלות שלמה ופרק זמן של 12 חודשים בלבד לבצען נותרה המומה. ודאי שהיא לא צפתה שקניון הקיים כ-29 שנה יהפוך להיות "שק של צרות" לטיפולה.
בשולי הדברים נציין שסירוב הוועדה המקומית סתר את תיקון 34 לחוק רישוי עסקים, אשר אפשר למהנדס העיר לתת לחברה רישיון קבוע למרות ההפרות התכנוניות. קריאה נוספת ניתן למצוא כאן.
בעקבות "בעיית החסה" שנוצרה, החברה פנתה למשרדנו כשהקניון פעל כבר מעל לחצי שנה ללא רישיון בתוקף.
כלומר, עסק בסדר גודל שכזה עם בעלים ששאפו להתנהל בהתאם לדין מלכתחילה כבר נחשב לפי החוק היבש "עבריין רישוי עסקים" כשהגיע לטיפולנו.
עם קבלת הייצוג פנינו לעירייה להסדיר את הרישוי בהתאם להקלות שבחוק. במקביל המלצנו ללקוח להסדיר את המצב התכנוני בנכס כדי להימנע מקשיים נוספים בעתיד – וכאן יצא המרצע מן השק.
יחסי גומלין בין קניין לבין תכנון ובנייה
תחום התכנון והבנייה מהווה את אחד החסמים העיקריים למתן רישיונות עסק בארץ. מעבר לקושי האובייקטיבי שהוא מציב, בעלי העסקים נתקלים במחסום נוסף בבואם להסדיר את העסק שלהם – בעלי הנכס.
כל בקשה הנוגעת למצבו התכנוני של הנכס צריכה להיחתם על-ידי בעליו. כלומר בעל העסק, אשר בדרך כלל יהיה רק בגדר שוכר, לא יוכל להגיש בקשות מסוג זה על דעת עצמו.
מנגד בעל הנכס לרוב יהיה אדיש לצרותיהם את בעלי העסקים, במיוחד כאשר אלו צריכים להוציא אישור לשימוש חורג לעסק הספציפי שירצו להפעיל בנכס.
יתרה מכך, הסדרת המצב התכנוני עלולה לדרוש מבעל הנכס להיכנס להליך בירוקרטי ואף לממן עלויות כגון: שכר אדריכל, אגרות והיטל השבחה (הרשויות נוהגות להשית את היטלי ההשבחה על בעל העסק תוך הפעלת לחץ לשלמו עבור כתנאי לקבלת הרישיון).
מצב זה יצר מתח אינהרנטי בין בעלי העסקים לבעלי הנכסים במצב בו נדרשת הסדרה תכנונית בהליך הוצאת רישיון העסק. כמובן שברוב המקרים אין התייחסות לנושא בהסכמי השכירות שנחתמים בין הצדדים.
במקרה של הקניון הדברים היו אף יותר סבוכים. לאחר שהטיפול הועבר למשרדנו התגלה שהחברה כלל אינה יודעת מי בעלי הזכויות בנכס. לאורך השנים הבעלויות בקניון עברו מיד ליד מבלי שהמרשם בטאבו שיקף זאת. למעשה, חלק הארי של השטח נותר רשום בחכירה על שם רשות מקרקעי ישראל בעוד חלקו הקטן נרשם על חברה אחרת.
אותה חברה שהייתה רשומה בטאבו טענה שכבר מזמן העבירה בעלותה לידי בעלים אחרים אך התקשתה להמציא רשימה מרכזת של הבעלים המעודכנים.
הבעיות מתחילות כשהעניינים מסתבכים
בעיית ההסדרה של הקניון היא דוגמה למקרים נפוצים בקרב בעלי עסקים רבים.
את הליך הוצאת רישיון עסק כל בעל עסק יכול לעשות. למעשה ישנן חברות רבות המציעות שירותים לעשות זאת במקומו – להגיש טפסים, תכנית עסק ותשריט, לגשת למשרדי הרשויות ולנהל את כל הבירוקרטיה הנדרשת תוך חסכון זמן לבעל העסק.
אך כשההליך מסתבך, הקשיים מתחילים להצטבר ונראה אין שום דרך לפרום את סבך הבעיות – כאן ישנה נטייה לעצור, להתעלם או למשוך את הזמן.
לאי-ההסדרה יש מחיר כבד בדמות הליכים פליליים, צווי סגירה וקנסות גבוהים של עשרות אלפי שקלים. אולם בעלי העסקים מתקשים לזכור זאת כאשר הם לא מאמינים שיצליחו לקבל את רישיון העסק שלהם.
למעשה ברוב המקרים כל בעיה היא פתירה בפני עצמה – קבלת אישור נגישות, איתור בעלי הנכס, הגשת בקשה להיתר בנייה וכדומה. אבל כשאלו צפות כולן יחד וחלקן אף יוצרות קושי מעגלי, נוצרת תחושה של חוסר אונים ואולי אף דחף חזק להתעלם מהבעיה.
לכן, במקום לוותר על מנת הירקות מהדיאטה ישנה אפשרות לשכור שירותיו של עורך דין שמבין בכלל התחומים המשיקים: תכנון ובנייה, רישוי עסקים, קניין ולעתים גם חיובי ארנונה.
בעל מקצוע שכזה יוכל לראות את מכלול הבעיות ואת חלקיו, לרבות פתרונות אפשריים ולכוון את המצב ואת כלל הגורמים המעורבים לקראת פתרון והסדרת רישיון העסק.
מה אנחנו מציעות?
משרדנו מציע מגוון שירותים שיאפשרו לבעל העסק לקבל רישיון בדרך המהירה והיעילה ביותר.
בין אם מדובר בפנייה יחידה לרשות המקומית או ליווי משפטי להסדרת מצב קנייני ותכנוני – לנו היכולת לזהות את שרשור הבעיות שמוביל להיות העסק לא-חוקי.
אנו מאמינות בהבנה עמוקה וניתוח כלל הנסיבות על-מנת לספק ללקוח את המענה המקיף ביותר. למשל – לקוח שזקוק לפרק זמן נוסף כדי לסיים הליך של היתר בנייה אינו כלקוח שכלל לא יכול לאתר את בעלי הנכס כדי להגיש את הבקשה להיתר מלכתחילה.
ההיכרות שלנו עם כלל הדינים הרלוונטיים מקנה לנו יתרון יחסי בהבנת הסיטואציה וחתירה לפתרונות ארוכי טווח לעסקים.