עתירה מנהלית ברישוי עסקים

עתירה מנהלית ברישוי עסקים

בהליך הוצאה או חידוש של רישיון עסק מתקבלות עשרות החלטות מנהליות של גופים שונים – החל מהרשות המקומית, עובר בגופי ממשלה כמו משרד הבריאות או המשרד להגנת הסביבה וכלה במשטרת ישראל ונציבות הכבאות והצלה. לעתים הדרך היחידה לחלוק עליהן היא באמצעות הגשת עתירה מנהלית ברישוי עסקים.

מתי ניתן להגיש עתירה מנהלית ברישוי עסקים?

ניתן להגיש עתירה מנהלית ברישוי עסקים על כל תנאי, החלטה או מחדל מצד רשות ציבורית שאנחנו לא מסכימים איתם. וביניהם:

דרישות למסמכים שאינם הגיוניים:

כאשר מגישים את הבקשה לרישיון יש לצרף לה תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק (זולת מקרים מסוימים שבהם המחוקק פטר הגשה של חלק מהמסמכים). יחד עם זאת, לגורמים המאשרים ישנה סמכות גורפת לדרוש מסמכים נוספים ככל שהם חפצים בכך.

משמעות הדבר היא שבנוסף לעלויות הכבדות שהעסק נושא בהן כדי להפיק את המסמכים ההכרחיים (אשר אותם צריך לאשר גורם מוסמך), יתכן שהעסק יאלץ לשאת בעלויות נוספות. מה גם שלא תמיד המסמכים הנוספים שדורש אותו גורם הם מסמכים שניתן להשיג בפרק זמן סביר או בכלל.

לדוגמה, משרדנו התוודע למקרים שבהם מחלקת הנדסה דרשה חתימה מרשות מקרקעי ישראל לבקשה לשימוש חורג, דבר שבעל העסק לעולם לא היה מצליח להשיג.

הצבת תנאים לא הגיוניים להיתר:

לגורמים המאשרים יש סמכות להתנות את מתן ההיתר או הרישיון בתנאים שונים ומגוונים. פעמים רבות בעלי העסקים נתקלים בדרישה לתנאי שאינו הגיוני או שעלותו כה גבוהה עד כי לא יוכלו לעמוד בה.

למשל, משרדנו מייצג קניון במרכז הארץ שמחלקת הנדסה דרשה ממנו להסדיר את חריגות הבנייה שנעשו בכלל חנויות הקניון. מדובר היה בתנאי בלתי ישים, הן מפאת כמות החנויות והן לאור העובדה שמדובר בנכסים של בעלים רבים כאשר לא היה ניתן להסדיר את החריגות בהם ללא הסכמתם.

בפנייה ראשונה לרשות לא התקבלה הסכמתם שמדובר בדרישה לא חוקית לפי האחוז שנקבע בתיקון 110 לחוק התכנון ובנייה, אולם באמצעות הגשת עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי הצלחנו להוכיח שהדרישה סותרת את ההקלות האמורות בחוק והרשות הסירה את התנאי.

מחלוקות לגבי הגדרות וטיב העסק:

מקרים בהם רשות מקומית קובעת שפעילות של עסק נדרשת בהוצאת רישיון עסק ואילו בעל העסק טוען שזה לא נכון. מקרה שכזה הגיע לפתחנו, ואף סוקר בכתבה בערוץ 13, כאשר עיריית תל אביב ניצלה "סעיף סל" בצו רישוי עסקים כדי לדרוש רישיון עבור עסק להרכבת מעגלי אלקטרוניקה.

ישנם מצבים שהם מה שאנו מגדירות כ"עסקים גבוליים". כלומר עסקים שהפעילות שלהם יכולה להצדיק דרישה להוצאת רישיון עסק אולם בנסיבות המיוחדות של אותו עסק הדרישה היא שגויה.

לחלופין יש מקרים שבהם עסק הוא אכן טעון רישוי, אולם הרשות המקומית טוענת שעליו להוציא רישיון לפי הפריט הלא נכון בצו רישוי עסקים. מדובר בשגיאה עם השלכות רבות, שכן לעתים מדובר בפריט שכפוף לאישורים רבים יותר מהפריט המתאים לפעילות האמיתית בעסק (מה שגורם להיקף הוצאות גדול יותר באופן משמעותי).

מקרה שכזה הגיע לפתחנו כאשר חברה גדולה להשכרת רכבים פתחה חדר אוכל לעובדיה.לחדר האוכל סופק מזון מקייטרינג כאשר לשירותי הקייטרינג היה רישיון עסק בפני עצמו. על אף זאת הרשות המקומית דרשה שהחברה תוציא רישיון עסק לפעילות חדר האוכל לפי פריט של מסעדה. משרדנו הצליח לשכנע את הרשות שהדרישה מיותרת.

אי מענה מצד רשות במסגרת מגבלת הזמנים הקבועה בחוק:

לרשות הרישוי ולגורמים המאשרים יש הגבלה בחוק תוך כמה זמן עליהם להחזיר תשובות לבקשה לרישיון עסק או להיתר. בפועל אין עמידה על הזמנים ובמקרים בהם לכאורה היה ניתן לתת את הרישיון בלי מענה מצד גורם מאשר שמתמהמה במענה – עדיין הרשות המקומית תעדיף לחכות לו. בינתיים בעל העסק נמצא במצב בעייתי שבו עליו לקבל החלטה קשה: האם להמתין למענה ובינתיים להשבית את העסק, או להפעיל אותו ללא רישיון ובניגוד לחוק.

המחוקק ניסה לשנות זאת והגדיר כי אי מענה של גורם מאשר במסגרת מגבלות הזמן ייחשב במתן היתר זמני לעסק. אבל המציאות היא שברגע שלא ניתן מענה שכזה – לא יינתן רישיון או היתר. לא משנה מה הנימוק בגינו ניתן הסירוב (ואם הוא לא רלוונטי או לא הגיוני) ולא משנה אם לבעל העסק יש את כל יתר האישורים הנדרשים.

אי-מענה מהווה החלטה מינהלית מסוג "מחדל" וגם במקרים כאלו ניתן להגיש עתירה מנהלית ברישוי עסקים ולדרוש לקבל את עמדת הגורם המאשר/הרשות המקומית לבקשה לרישיון או היתר.

ביטול רישיון עסק באופן לא חוקי:

לפני שרשות מקומית או גורם מאשר שמוסמך לכך יכולים להחליט על ביטול רישיון עסק קיים – עליהם לפעול לפי הליך הקבוע בחוק, לרבות מתן זכות טיעון מצד בעל העסק.

ככל שהוחלט על ביטול רישיון העסק מבלי לקיים את ההליך בדין, ככל שהוחלט על ביטול הרישיון בלי נימוק או ככל שהנימוק אינו הגיוני או רלוונטי – בכל אותם מקרים מדובר בהחלטות מנהליות שהדרך לחלוק עליהן היא על ידי הגשת עתירה מנהלית.

לדוגמה, למשרדנו הגיע עסק שהיה ברשותו רישיון לצמיתות שבוטל באמצעות החלטה שניתנה בחוסר סמכות ומנימוקים לא רלוונטיים. בדיקה של הנסיבות העלתה שהמניע האמיתי של הביטול נבע מכך שהורי בי"ס סמוך לעסק חששו מכך שבמסגרת פעילותו נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים. באמצעות הגשת עתירה לביהמ"ש המחוזי נפתח הליך הידברות עם הרשות ולבסוף קיבל העסק רישיון כדין תחת תנאים שסייעו גם בהרגעת ההורים המודאגים.

קביעת תוקף רישיון עסק שגוי:

מאז שנת 2019 תוקף רישיונות עסק יהיה לתקופה של 1, 3, 5, 10 או 15 שנים בהתאם למה שנקבע בצו רישוי עסקים. יחד עם זאת, המחוקק אפשר לרשות המקומית ולגורמים המאשרים לקבוע תקופות קצרות יותר מהתוקף המוגדר בצו, כפוף לתנאים מסוימים.

במקרים בהם ניתן רישיון עסק לתקופה קצרה ללא נימוק או בנימוק שגוי, ניתן לחלוק על אותה החלטה באמצעות הגשת עתירה מנהלית בהתאם.

אי-אכיפה מצד הרשות כלפי עסק לא-חוקי:

גם מהצד השני של המתרס יתכן שתהיה עילה להגיש עתירה מנהלית ברישוי עסקים. פעמים רבות עסקים או תושבים מגלים שהם נמצאים בשכנות לעסק שפועל באופן לא-חוקי. אותו עסק מתנהל תוך גרימת מטרדים רבים כגון רעש, זיהום וכיו"ב.

באותם מקרים, לא רק שנגרמת אפליה כלפי עסקים שדואגים לפעול כדין ולקבל רישיון אלא גם יתכן שתיגרם הפרעה לפעילות שלהם. דרך המלך לפתרון המצב היא פנייה לרשות המקומית, אשר רק לה יש את הסמכויות לבצע אכיפה כנגד אותו עסק טורדני. אולם מה קורה כאשר הרשות מתעלמת מהפניות או מסרבת לנקוט עמדה?

מאחר שרק לרשות המקומית יש את הסמכות לפעול כלפי עסק במישור הפלילי (כלומר לפעול לסגירתו), אין אפשרות להגיש נגדו תביעה רגילה (חוץ מאשר תביעה לפיצויים או צווי מניעה). הדרך היחידה לפעול נגד העסק באופן אפקטיבי תהיה דווקא לנקוט הליך דרך הרשות – ולהכריח אותה לעשות שימוש בסמכויותיה. הליך שכזה מהווה הליך של פרט נגד רשות וגם הוא צריך להתבצע באמצעות הגשת עתירה מנהלית.

הבעיה עם הגשת עתירה מנהלית ברישוי עסקים

הליך עתירה מנהלית בנוי מראש בצורה לא מאוזנת, ולטובתה של הרשות אותה אתם רוצים לתבוע. בתי המשפט לעניינים מנהליים נמנעים ככל האפשר מלהעביר ביקורת שיפוטית על החלטות של גוף מנהלי.  ככלל, הרשות נתפסת כגוף שמייצג ציבור שלם ונהוג להקשות על מי שמנסה לתקוף אותה, ונקודת המוצא היא שלפקיד או לגורם המאשר יש ניסיון וידע מקצועי בתחום רישוי העסקים שלביהמ"ש אין.

במקרה של עתירות מנהליות ברישוי עסקים המצב חמור אף יותר מכיוון שהחוק הגדיר מטרות מאוד רחבות על הגנה מפני העסק לטובת שלל סכנות לציבור ולסביבה. במצב זה, כמעט תמיד יהיה נימוק משכנע לאותו גורם מאשר שמגביל או מסרב להיתר/רישיון.

כתוצאה מכך, ביהמ"ש יתערב בהחלטות רק במקרים קיצוניים של חוסר סמכות או של שיקולים לא רלוונטיים. למשל,  מקרים בהם הסירוב לרישיון עסק הוא מתוך שיקולים על שמירת רגשות הציבור הדתי כגון עסק שרוצה לפעול בשבת.

לכן,  מניסיוננו, מומלץ לנסות ולהגיע להסכמות עם הרשות מחוץ לכותלי בית המשפט.

שיטת הייצוג ברישוי עסקים של נועה טלבי משרד עורכות דין

במשרדנו ההעדפה המוחלטת היא לייצור שיח מול הרשות ולחפש דרך של פתרון הדדי ששני הצדדים יצאו ממנו מרוצים, במקום לנהל מלחמה בבית המשפט. לכן תמיד נפתח בפניה מקדימה עם נימוקים מקצועיים ועניניים ועם הצעה לפתרון.

ככל שהפניה לא תתקדם לשיתוף פעולה או שהמו"מ לא יצלח, נפנה לבית המשפט אך נשתמש בעצם הגשת העתירה המנהלית כדי לייצר שוב שיח עם הרשות, הפעם תחת לוחות הזמנים של ההליך המתנהל. כך ניתן להגיע לפתרונות ארוכי טווח מול הרשות ולייצר לעסק שקט נפשי לשנים הבאות.

נקלעת למחלוקת עם הרשות או הגורמים המאשרים בנושאי רישוי עסקים? על מנת שנוכל להתייחס לפנייתך באופן המקצועי ביותר, נשמח אם יצורפו אליה המסמכים הבסיסיים הנוגעים למחלוקת.


אולי יעניין אותך לקרוא גם על:

  1. עתירה מנהלית
  2. חוק רישוי עסקים
  3. התמודדות עם עסק לא חוקי ליד הבית
  4. הוצאת רישיון עסק לפי תקנות רישוי עסקים
דילוג לתוכן

    צור איתנו קשר:



    צרפו מסמך לבחירתכם: