עתירה סירוב רישיון נשק

עתירה מנהלית רישיון נשק

במדינת ישראל קבלת רישיון נשק היא אינה זכות מוקנית. המחוקק הסדיר את תחום רישוי כלי יריה בחוק כלי היריה, תש"ט-1949 וקבע שהחזקת כלי ירייה מותנית בקבלת רישיון מטעם הרשות המוסמכת לכך.

מי יכול לקבל רישיון לכלי יריה?

נקודת המוצא בחוק היא שאדם אינו יכול לקבל רישיון נשק אלא אם אותו אדם חי באזור מסוים, עוסק במקצוע מסוים או עובד במקום ציבורי עם אישורים מתאימים.

מדיניות המשרד לבטחון פנים היא שכלי ירי יוחזק רק כשיש בו צורך ובידי מי שכשיר לכך והוכשר לכך, זאת למען שמירה על בטחונו האישי ובטחון הציבור.

יחד עם זאת, לאחרונה התפרסמה מדיניות השר לביטחון הפנים לשנת 2019 ושם הודיע על כוונה לקדם תבחינים נוספים למתן רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי במטרה שאנשים נוספים יוכלו להיכנס למעגל הזכאים וכפוף להרחבת החובה להכשרה לשם הגברת המיומנות של נושאי הנשק.

את דרישות הסף, התבחינים והמסמכים הדרושים לצורך קבלת רישיון לאקדח או כלי נשק, אפשר למצוא בקישור המצורף, באתר המשרד לבטחון פנים.

מה עושים במקרה של שלילת רישיון לנשק?

חשוב לדעת שגם כאשר הבקשה לרישיון נשק מקיימת את מדיניות המשרד עדיין קבלת רישיון לאקדח מותנית בעמידה בדרישות סף ובתבחינים אשר נקבעו ע"י השר לבטחון פנים בתיאום עם גורמי בטחון שונים, לרבות בדיקה גופנית וכשירות נפשית.

לפי סעיף 12(א) לחוק כלי יריה לאדם המוסמך לתת רישיון לכלי יריה יש שיקול דעת להחליט על שלילת רישיון נשק, להחליט על סירוב או אי חידוש רישיון לנשק, על הגבלת מתן הרישיון בתנאים ולהורות על ביטול רישיון נשק לאחר תקופה מסוימת.

ברוב המקרים המוסמך לכך יהיה אגף כלי ירייה. על החלטת המוסמך ניתן להגיש ערר תוך 45 ימים למי שהשר מינה לעניין זה. הפסיקה קבעה שמוסמך שנותן החלטה בבקשה להחזרת רישיון הנשק, ביטולו וכיו"ב חייב להפעיל שיקול דעת ולנמק החלטתו בהתאם.

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק

על החלטה של רשות לפי חוק כלי ירייה, כגון דחיית ערר על ביטול רישיון נשק, ניתן להגיש עתירה מינהלית לביהמ"ש המחוזי ביושבו כביהמ"ש לעניינים מנהליים תוך לא יותר מ-45 יום ממועד ההחלטה.

פעמים רבות תינתן החלטה לביטול רישיון נשק או תידחה בקשה לחידושו על סמך מידע מודיעיני של משטרת ישראל. מידע אשר ייחשב כחסוי ואפילו לא יועבר לעיון אגף כלי יריה. במקרים אלו, החלטות המוסמך עלולות להיפסל מעצם היותן לא-מנומקות וביהמ"ש לא יאפשר מצב בו המוסמך היווה רק "חותמת גומי" על קביעות המשטרה.

ככלל, ביהמ"ש לעניינים מינהליים ימנע מלהתערב בשיקול דעת מקצועי של רשות שהוסמכה לפי חוק. יחד עם זאת בבואו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים להכריע בעניין סבירות החלטת הרשות ישקול שיקולים רבים כגון: מצבו הנפשי של המבקש, עברו כמחזיק ברישיון אקדח, הנסיבות בגינן נשללה בקשתו, הצורך של המבקש ברישיון לאקדח ועוד.

הליכים בביהמ"ש לעניינים מינהליים כפופים לסדרי דין מיוחדים ובמסגרתם עלולות להיפסק הוצאות כבדות לצד המפסיד. משכך, אין זה מומלץ לגשת להליך עתירה מינהלית בנושא רישיונות נשק ללא ליווי עו"ד לענייני נשק.

אולי יעניין אותך לקרוא גם על:

  1. עתירות מנהליות
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
צור איתנו קשר:



צרפו מסמך לבחירתכם: