הלכת בית משפט עליון: ניתן לתת פטור "זמני" מתשלום אגרה
הרקע להלכה המחייבת
הגשת תביעה כספית לערכאות השיפוטיות נדרשת בתשלום אגרה מטעם התובע. מאחר שלקופת הפירוק הוסבו נזקים כה גדולים, לחברה לא היה ממון לתשלום האגרה עבור הגשת התביעה.
ההליכים המשפטיים שקדמו להלכה המחייבת
עו"ד כהן, אשר מיוצג ע"י משרד עו"ד כהן, וילצ'יק ושות', טען כי יש לפנות לנושי החברה ולקבל מהם את הממון. עד לפס"ד זה, שיקול הדעת של הרשם היה מוגבל לפי לשון התקנות והוא לא יכול היה להתנות את תשלום האגרה בתוצאות ההליך. אולם רשם ביהמ"ש המחוזי ת"א קבע שבנסיבות העניין, כאשר ישנם נושים כה-רבים, חלק מהם כבר מכרו את דירותיהם וכן, הוציאו מכיסם כספים רבים לשם סיום הבנייה – יש להקל עמם בעניין זה. וכן כי ההליך מגלה עילה באופן מובהק. עוד קבע הרשם כי יש לתת פטור מאגרה כפוף לתוצאות ההליך, וככל שתתקבל התביעה – תשולם האגרה מתוך הסכום שייפסק לטובת התובעת.
עו"ד כהן הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי ת"א, אשר נדחה. ולאחר מכן הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון בטענה שהתקנות הרלוונטיות אינן מקנות סמכות לרשם לקבוע פטור "זמני" מאגרה אשר מותנה בתוצאות ההליך.
בתיק זה, רשם ביהמ"ש המחוזי ת"א נתן פטור "זמני" וקבע שהתביעה תתנהל ובסופה – יוחלט אם יש לשלם את האגרה או לא. כלומר – רק אם התובע ינצח אז ישלם את האגרה. הנתבע ערער על-כך פעמיים – כאשר הערעור השני הוגש לביהמ"ש העליון.
פסה"ד: לרשם סמכות להתנות תשלום אגרה בתוצאות ההליך
ההלכה נקבע בהרכב של שלושה שופטים (כב' המשנה לנשיאה ח' מלצר, כב' השופט ע' פוגלמן וכב' השופט ג' קרא) בפס"ד מיום 30.11.17.