קנסות עירייה: מצילומי יהודית גרעין-כל, מתוך אתר פיקיויקי

קנסות עירייה על עבירות עירוניות

כולנו קיבלנו בעבר קנסות חניה או קנסות על שוטטות כלבים ולרוב ראינו זאת כמזל רע, שילמנו את הקנס ושכחנו מהעניין. אולם, רוב האנשים לא יודעים שמאחורי פעולות האכיפה של הרשויות המקומיות ישנו עולם פלילי שלם שפחות נחשף למהדורות החדשות ובתוכו קנסות עירייה הם רק חלק קטן הכולל גם אכיפה פלילית והגשת כתב אישום פלילי על מגוון עבירות.

מהן עבירות עירוניות?

בעוד שבעולם הפלילי המוכר ההליכים המשפטיים ננקטים מטעם מדינת ישראל נגד הנאשם במשפט הפלילי-עירוני מדובר בהליכים שננקטים ע"י העירייה או המועצות האזוריות והמקומיות.

לרשות המקומית בישראל ישנן סמכויות רבות לשם הסדרה ופיקוח של כל הקורה בתחומיה. החל מגביית תשלומי ארנונה, עובר בהסדרת המצב התכנוני וכלה באכיפה נגד פעולות המסכנות את הסדר והביטחון הציבוריים.

הרשות המקומית מוסמכת לבצע אכיפה משני מקורות שונים: עבירות שהוגדרו ע"י המחוקק באמצעות חוקים ותקנות מדיניים ועבירות שהוגדרו ע"י הרשות עצמה באמצעות חוקי עזר מקומיים.

לכן, היקף סוגי העבירות העירוניות הוא גם נגזרת של תפיסת העולם של הרשות המקומית – כלומר, של מה שאותה רשות דנה כנדרש בפיקוח ומה לא.

כתוצאה מכך, העבירות העירוניות יכולות להתבצע בשלל תחומים וביניהם: רישוי עסקים, תכנון ובנייה, שעות פתיחה וסגירה של עסקים, שילוט ומודעות, פסולת וזיהום, עישון, עצירה וחניה וכיו"ב.

וכן, ההגדרה אם פעולה מסוימת מהווה עבירה או לא יכולה להשתנות בין רשות לרשות.

מהי אכיפה פלילית?

לרשות המקומית יש מגוון כלים באמצעותם היא פועלת נגד אדם שביצע עבירה בתחומיה. סדר הפעולות שתנקוט והכלי הספציפי שתפעיל יקבעו לפי העבירה.

למשל בגין עבירת חניה תשלח העירייה קנס כספי שעם קבלתו יוכל הנקנס לשלם אותו, להגיש בקשה לביטולו או להגיש בקשה להישפט עליו, בגין עבירת רישוי עסקים בחלק מהמקרים תגיש העירייה כתב אישום נגד בעל העסק והוא יאלץ להתגונן נגדו בהליך בבית המשפט, בגין עבירת תכנון ובנייה תוכל הרשות המקומית להוציא צו הריסה נגד המחזיק בנכס והוא יצטרך לפנות לבית המשפט ככל שירצה לבטל את הצו.

האכיפה הפלילית ברשות מקומית מושפעת גם ממדיניות האכיפה של הרשות. המדיניות יכולה להיקבע משיקולים שונים ונסיבתיים ולרוב תאפשר לקבוע תעדוף של נקיטת פעולות באזורים מסוימים על פני אחרים או כנגד עבירות מסוימות לעומת עבירות אחרות. לדוגמה – עירייה יכולה לקבוע מדיניות שבאזור ספציפי בתחומה בו ישנה מצוקת חניה לא תתבצע אכיפה נגד עברייני חניה כפוף לתנאים מסוימים. חשוב לדעת שהנאשם או הנקנס לא חייבים להיות תושבים המתגוררים בתחומי הרשות המקומית ולעתים מדובר באדם שביצע בתוך תחומי הרשות את הפעולות שהיא רואה כעבירה.

רישום קנסות עירייה – מה כדאי לדעת?

עם קבלת הקנס כדאי לשים לב למועדים הנקובים בו. לרוב עבירות הקנס ניתן לשלם את הקנס תוך 90 יום ולהגיש בקשה לביטול/בקשה להישפט תוך 30 יום ואין אפשרות להגיש במקביל בקשה לביטול ובקשה להישפט העבירה (לחלק מהעבירות המנהליות, כגון בעניין כלבים, הוקצבו רק 60 יום לתשלום הקנס). יחד עם זאת, ככל שהתובע העירוני ידחה בקשה לביטול קנסות עירייה הנקנס יוכל להגיש בקשה להישפט תוך 30 יום ממועד קבלת החלטת הדחייה.

כדאי לדעת שלפי החוק היבש הגשת בקשה לביטול קנס או בקשה להישפט לא אמורה להקפיא את מירוץ הזמנים לתשלום הקנס והחל מהיום ה-91 או 61 הוא אמור לעבור להליכי גבייה (יוסבר בהמשך). בפרקטיקה רוב הרשויות המקומיות מקפיאות את סכום הקנס עד להכרעה סופית של התובע העירוני או של בית המשפט.

הציבור הרחב אינו מודע לכללים המוטלים על הרשות המקומית כדי שתוכל לקנוס באופן חוקי. כיון שלמעשה מדובר בדין פלילי הגדיר המחוקק מסגרת נוקשה של כללים שמטרתה לשמור על זכויות הנקנס.

המצאה כדין של קנסות

על הרשות לשלוח קנסות עירייה אל הכתובת הרשומה של הנקנס ולא רק לכתובתו הידועה (למשל, היא לא אמורה לשלוח את הקנס לכתובת בחשבון הארנונה).

מרוץ הזמנים של הנקנס לשלם, לבקש ביטול או לבקש להישפט מתחיל רק כאשר הקנס מגיע לתיבת הדואר של הנקנס. בנוסף, מועד זה יקבע גם אם העבירה או העונש בגין הקנס התיישנו (כפי שיוסבר מטה).

על הנקנס לדעת שככל שיש לו מניעה לקבל דברי דואר מכתובתו הרשומה יהיה לו קושי להתגונן מפני הקנס בטענה שדברי-הדואר לא הגיעו אליו.

יחד עם זאת, ככל שתעלה טענה שכזו העירייה תצטרך להביא אסמכתאות שהיא ביצעה את ההמצאות כדין ולשם כך לא תוכל להסתפק רק ברישומים או תדפיסים פנימיים ממחשביה אלא תידרש להציג אישורי דואר וכיו"ב.

התיישנות קנסות

על הנקנס משפיעים שני סוגי התיישנות: התיישנות העבירה והתיישנות העונש.

רוב עבירות הקנס מתיישנות אחרי שנה מביצוע העבירה (חלק מהעבירות המנהליות, כגון בעניין כלבים, מתיישנות לאחר שלוש שנים). משמעות הדבר היא שככל שנקנס מקבל לביתו קנס אשר תאריך העבירה בו הוא לפני יותר משנה – הנקנס יוכל לטעון שהעבירה התיישנה ולכן צריך לבטל את הקנס.

יצוין שבעבירות חניה יש חריג עם תקופה אף יותר קצרה לפיו כאשר הקנס ניתן על בסיס צילום במצלמה – תתיישן העבירה תוך ארבעה עד שישה חודשים בלבד.

אך גם אם העבירה לא התיישנה והקנס עומד בעינו יכולים להיות מצבים בהם יתאפשר ביטול הקנס. כלומר, על אף שהנקנס כבר לא יוכל לטעון שלא ביצע את העבירה או שהעבירה התיישנה בחלוף שנה, בהחלט יוכל לטעון שהעונש עצמו התיישן.

כאמור לעיל, תשלום קנס מהווה הודאה, הרשעה וביצוע גזר הדין. משמעות הדבר היא שהרכיב הכספי של הקנס הוא למעשה העונש בגין העבירה מושא הקנס. לרוב עבירות הקנס נקבעו עונשים עם תקופת התיישנות של שלוש שנים (חלק מהעונשים עבור עבירות מנהליות, כגון בעניין כלבים, מתיישנים לאחר חמש שנים).

כאן המועד של ביצוע העבירה פחות רלוונטי אלא צריך לבחון כל כמה זמן נקטה הרשות המקומית פעולה בעניין העונש. כלומר, האם ממועד רישום הקנס הייתה תקופה בה מעל לשלוש שנים לא נשלחה הודעה, התראה, דרישות תשלום או נעשתה פעולת גבייה מצד הרשות? ככל שהתשובה לכך חיובית, הרי שהעונש התיישן וניתן לנסות ולבקש את ביטול הקנס על כל תוספת הפיגורים שצבר ולא משנה לפני כמה זמן נרשם הקנס. במענה לטענה זו הרשות כמובן תצטרך להוכיח שביצעה המצאות כדין בתקופות של פחות משלוש שנים עד למועד בו עלתה טענת ההתיישנות.

בהערת אגב יצוין שגם בקשה להישפט מגיעה עם מרוץ זמנים – וככל שנקנס מגיש בקשה להישפט על הרשות המקומית להגיש כתב אישום בגינה ולהמציא לנקנס הזמנה לדין תוך פחות משנה.

חוקיות הקנס

במקרים רבים נקנסים יעלו טענות על התנהגות הפקח במועד רישום הקנס, צורתו של הקנס או עניינים טכניים כאלה ואחרים. טענה נפוצה נוספת תהיה בעניין אכיפה בררנית נגד הנקנס (כלומר, שבעוד שהנקנס קיבל קנס על מעשיו אחרים לא קיבלו).

טענות אלו יכולות להיות רלוונטיות אולם כמעט תמיד הן לא יהווה עילה מספקת לביטול הקנס ממספר סיבות עיקריות: האחת, קנסות עירייה נרשמים בעיקר על בסיס תיעוד בתמונה ולכן גם אם יהיה פגם טכני באופן בו נרשם הקנס התמונה תהווה ראייה מספקת לביצוע העבירה. טענה כזו תביא לכל היותר לתיקון הקנס אבל לא לביטולו. השנייה, טענות להתנהלות בעייתית של הפקח או לאכיפה בררנית צריכות להיות מגובות בראיות וספק-רב שלנקנס אקראי יש תיעוד מספק לטענותיו (למשל, דרך להוכיח שחנה במקום אסור יחד עם מכוניות רבות אחרות ובשונה ממנו נהגיהן לא קיבלו קנס).

אולם, עדיין יש דרכים אחרות לבחון אם הקנס חוקי או לא, להלן מספר דוגמאות:

ראשית, כדאי לבדוק אם העבירה בגינה נרשם הקנס היא באמת עבירת קנס. כאמור מעלה, לא כל עבירה הוגדרה כעבירה בגינה אפשר לרשום קנס (וגם לעולם לא כל הסעיפים בחוק מסוים יוגדרו ככאלה שיש עליהם עבירת קנס).

שנית, ניתן לבחון האם גובה הקנס הוא חוקי. אותם מקורות חקיקה בהם מוגדרת העבירה כעבירת קנס קובעים גם את גובה הקנס שניתן לרשום בגינה.

שלישית, כאשר מדובר בעבירת קנס של איכות סביבה או שמירת ניקיון עיריות יכולות לבצע אכיפה רק לפי חקיקה מדינית ולא לפי חוקי העזר שלהן – אלא אם מדובר בעבירה שאין לה התייחסות בחקיקה המדינית. לעומתן, מועצות אזוריות ומקומיות יכולות לוותר על אכיפה לפי החקיקה המדינית ולאכוף רק לפי חוק העזר שלהן אבל הן צריכות לפרסם הודעה רשמית על-כך ברשומות ומאותו רגע ואילך אסור יהיה עליהן לאכוף לפי החוק המדיני.

קנס שלא שולם במועד

אדם שלא ביצע במועד את אחת משלושת האפשרויות העומדות בפניו (תשלום או בקשות) יראו אותו כאילו הורשע בבית המשפט ותשלום הקנס הוא העונש שנגזר עליו.

העונש יועבר לטיפולה של מחלקת הגבייה ברשות המקומית ושם יתווספו לקנס המקורי תוספות פיגורים של כ-50% בחלוף כל שישה חודשים בהם לא יפרע התשלום.

יש לציין שבשלב זה הקנס הוא לכאורה עובדה מוגמרת. אולם נקנסים רבים מוצאים שיש להם טענות שהם רוצים להעלות לעניין העבירה או תוספות הפיגורים שהתווספו (למשל – שלא היו בארץ בשנים האחרונות ולכן לא קיבלו את דברי הדואר).

התובע העירוני יבדוק את הבקשה וככל שימצא סיבה מדוע הקנס בטל מעיקרו או עילה מוצדקת להפחתת הקנס לסכומו המקורי – ייתן החלטה בהתאם.

ההבדל בין קנס לבין כתב אישום

בשונה מכתב אישום, קנס מקנה אפשרות לסיים את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט. תשלום קנס מהווה הודאה והרשעה ובעבירה וביצועו של גזר הדין. ניתן להגיש בקשה לביטול קנס וקבלת ההחלטה מהתובע העירוני, מעין הליך מקוצר של כפירה בעבירה אשר אחריה נעשה בירור טענות הנקנס.

הרשעה בעבירות קנס לא תירשם במרשם הפלילי של משטרת ישראל בעוד שהרשעה בעקבות כתב אישום (אשר לא הוגש לבקשת נקנס) כן תירשם, על כל ההשלכות הכרוכות בכך.

בנוסף, סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לתובע העירוני שיקול דעת רחב לרבות: אפשרות לקבל בקשות לביטול קנס לאחר חלוף המועד, אפשרות לבטל קנס גם לאחר ששולם (ולהשיב את הסכום לנקנס), אפשרות לבטל קנס עקב מצב כלכלי או אישי חריגים ועוד. זאת בניגוד להליך משפטי שבו בד"כ יהיה קושי לפנות לערכאה לאחר חלוף המועד, אדם שכבר הורשע וביצע את גזר דינו (בהשוואה – שילם את הקנס) לא יוכל לבקש זיכוי וכיו"ב.

ככלל לרשות המקומית אין שיקול דעת אם לתת קנס או להגיש כתב אישום – פעולה זו נקבעת לפי סוג העבירה. כדי שתוכל לרשום קנס ולא להגיש כתב אישום צריכה הרשות מקור חוקי לפיו העבירה הרלוונטית הוגדרה כ"עבירת קנס". חלק מהעבירות הוגדרו ככאלה ע"י מחוקק המשנה (כגון: עבירות חניה, עבירות שוטטות או אי-חיסון של כלבים, עבירות עישון במקומות ציבוריים, עבירות ניקיון, עבירות רעש וכו') וחלקן הרשות עצמה הגדירה ככאלה ע"י הכנסתן לצו העיריות (עבירות קנס) או לצו המועצות המקומיות (עבירות קנס). יצוין שבסוף שנת 2018 פורסמו תקנות לפיהן ניתן לרשום קנסות עירייה גם בגין עבירות תכנון ובנייה בסכומים בלתי מבוטלים של עשרות אלפי שקלים.  

יחד עם זאת, סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לתובע העירוני ברשות שיקול דעת אם להגיש כתב אישום בגין עבירת קנס כבר בשלב ראשון, מבלי שהנאשם ביקש זאת, במקום לרשום לו קנס.

אולי יעניין אותך לקרוא גם על:

  1. בית משפט השלום ומשמאל בית המשפט המחוזי. בית משפט השלום ומשמאל בית המשפט המחוזי. בית משפט השלום ומשמאל בית המשפט המחוזי.Court House, Shaul Hamelech, Tel Aviv
  2. תביעה עירונית

דילוג לתוכן
צור איתנו קשר:



צרפו מסמך לבחירתכם: