סוגי צוואות

מהי צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי בה אדם מורה כיצד יחולק העיזבון שלו לאחר מותו. העיזבון כולל נכסי מקרקעין, כספים, רכוש, וזכויות וחובות שצבר האדם בימי חייו. מעבר להוראות בעניין חלוקת רכוש וזכויות, ניתן להשתמש בצוואה ככלי להבעת רצון הנפטר בתחומים שאינם משפטיים או כספיים בלבד, כמו לפרט את העדפתו כיצד יגדלו את ילדיו הקטינים או איך ייקבר. אדם רשאי לבטל או לשנות את צוואתו בכל עת.

בפרק השלישי לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 מפורטות ארבע סוגי צוואות אשר יהיו קבילות מבחינה משפטית:

  • צוואה בכתב יד– ערוכה כולה בכתב ידו של המצווה וחתומה על ידו.
  • צוואה בעדים– ערוכה בכתב וחתומה ע”י המצווה בפני שני עדים לאחר שהמצווה הצהיר בפני העדים שזוהי צוואתו.
  • צוואה בפני רשות– אמירת דברי המצווה בעל פה בפני שופט, רשם בית המשפט, הרשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון.
  • צוואה בעל פה– אמירת דברי המצווה בעל פה מול שני עדים בנסיבות המצדיקות זאת- כאשר אדם רואה עצמו מול פני המוות (שכיב מרע).

משרדנו עוסק בעריכת צוואה מסוג צוואה בעדים, כאשר הצוואה מנוסחת בכתב על ידי עורך דין, לאחר ששמע את רצון המוריש, ונחתמת בפני שני עורכי דין עדים. לאחר הכנת הצוואה אנו ממליצים להפקידה ברשם הירושות על מנת להבטיח הצגתה לאחר מות המצווה (הפקדה אצל הרשם יכולה להיעשות רק על-ידי המצווה בעצמו ובהגשה פיזית באופן אישי).

למה צריך צוואה?

המטרה העיקרית של עריכת צוואה היא לאפשר לאדם להחליט מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה אזי חוק הירושה יורה כיצד יש לנהוג בעיזבונו. החוק מגדיר מיהם היורשים במצבים שונים: במקרה בו הנפטר היה נשוי במותו, במצב בו הותיר אחריו ילדים, במצב בו הנפטר היה רווק ולא היו לו ילדים ואף במצב בו מדובר בנפטר ערירי שכלל לא הותיר משפחה קרובה או רחוקה אחריו.

מי שאינו מכיר את הוראות חוק הירושה, עלול להיות מופתע מהגילוי כיצד מורה החוק לחלק את עזבונו, ולאן יכול להגיע רכושו בהעדר צוואה. הוראות חוק הירושה הן בלתי צפויות בייחוד במקרים בהם מדובר בנפטר צעיר יחסית, או במערכות יחסים אלטרנטיביות. ניתן מספר דוגמאות למקרים כאלו:

  1. הורשה חלקית לילדיו של הנפטר

לפי החוק, גם אם הנפטר היה נשוי בעת מותו ולו ילדים קטינים, אזי עזבונו לא יעבור במלואו לבן הזוג שנותר בחיים אלא מחצית ממנו יעבור לידי ילדיו הקטינים. המשמעות הנה שבן הזוג שנותר בחיים, לא יוכל לנהל את הרכוש המשותף כראות עיניו- נניח שמדובר בהורים צעירים לילד בן 4, ולאחר פטירת אחד ההורים רוצה ההורה שנותר בחיים לעבור דירה. רצון לגיטימי? ובכן, לא במצב בו רבע מהזכויות בדירת ההורים אמורה לעבור לידי הקטין. במצב זה לא תתאפשר מכירת הדירה מבלי לעבור הליך משפטי שיקנה להורה הנותר את הזכות לעשות בדירה המשותפת כרצונו. היות שרבע מהדירה המשותפת אמור לעבור לקטין בן ה- 4, אזי על אף שההיגיון מורה שלהורים בחייהם היה חופש מוחלט לעשות ברכושם כרצונם מבלי שיש לקטין כל זכות בכנס, לאחר מות הורה החוק מקנה לקטין זכות בנכס, זכות שמטרפדת את יכולת ההורה הנותר לפעול ברכוש כרצונו.

זהו מקרה קלאסי בו חשוב לערוך צוואה במידה שבני הזוג רוצים במקרה של מות אחד מהם לתת לבן הזוג הנותר שליטה מלאה ברכוש המשותף וחופש למכור את נכסיהם או למשוך ולעשות שימוש בכספים משותפים לפי בחירתו המלאה.

  1. הורשה לבני משפחה המוכרים בחוק בלבד

המצב המשפטי הקיים בישראל בכל הנוגע למעמד(או חוסר המעמד) של מערכות יחסים אלטרנטיביות מצדיק עריכת צוואה. למשל, בני זוג חד-מיניים אשר חוקי מדינת ישראל אינם מכירים בהם כידועים בציבור ואינם מאפשרים להם להינשא כדין לא יוכלו לרשת אחד את השני מכוח הוראות חוק הירושה ועליהם לערוך צוואה המגדירה את העברת הרכוש לבן זוגם בפועל.

  1. הורשה לפי תנאים ספציפיים

החוק מטיבו ומטבעו מדבר בהוראות כלליות, לכן ככל שברצון המצווה שחלוקת העיזבון תיעשה לפי שלבים מסוימים יהא עליו לערוך צוואה בהתאם.

למשל, כאשר יהיה ברצון המוריש להתנות את קבלת העיזבון במילוי התחייבות כלשהי של היורש או בהגיע מועד מסוים ביחס ליורש. לדוגמה, תנאי האוסר על מכירת נכס ע”י היורש ותנאי הגעת היורש לגיל מסוים.

בנוסף, לעיתים יהיה רצונו של אדם שבמות יורשו יזכה בעיזבון אדם מסוים (יורש אחר יורש), וצוואה היא הדרך להורות על רצונו. כלומר, אם היורש בצוואה לא יהיה בין החיים בעת חלוקת העיזבון, אזי המצווה יכול להורות מראש בצוואתו, מי האדם האחר שיירש אותו במקומו.

  1. הבעת רצון שאינה נוגעת לנכסים

כאמור לעיל, מצווה יכול להיעזר בצוואה גם כדי להביע את רצון המצווה בעניינים אשר אינם רק חלוקת נכסיו.

למשל,משרדנו ערך צוואה עבור לקוח שרצה שלא יקברו את גופתו, אלא ישרפו אותה. במקרה זה צוואה אינה יכולה להבטיח שאכן תתקיים השריפה (שכן לא ברור אם קריאת הצוואה תקדים את הקבורה) אולם ככל שאכן עותק מהצוואה נחשף טרם קבורת הגופה – הצוואה תוכל לשמש ראייה לרצון הנפטר במקרה בו יהיה מי שיתנגד לשריפת הגופה (לכך גם יש תקדימים בביהמ”ש העליון).

דוגמה נוספת היא בעניין מינוי אפוטרופוסים לילדים קטינים. משרדנו ערך צוואה לזוג צעיר שהיה לו חשוב במיוחד להורות מי יטפל בילדיהם אם חו”ח ימותו בטרם-עת. מסתבר כי להוראת המצווה לעניין אין נפקות מבחינה משפטית, שכן ביהמ”ש בוחן כל מקרה לגופו ביום בו ממנים את האפוטרופוס וקובע לפי טובת הילד בראש-ובראשונה. על אף זאת, הבעת הרצון של המצווים נלקחה בחשבון ברוב המקרים בהם דן בכך ביהמ”ש ולכן – עדיין יש טעם לתעד את הרצון במסגרת צוואה.

למה לכתוב צוואה אם אדם מעוניין להוריש כהוראות חוק הירושה?

גם כאשר המצווה מעוניין בהורשה לפי ברירת המחדל בחוק, עדיין ישנו יתרון לכתיבת צוואה. כך ניתן לנסות ולמנוע סכסוך בין היורשים לאחר מות המצווה. לדוגמה נתאר מצב בו יש למוריש 4 ילדים בגירים. אם המוריש צופה או חושש ממצב בו אחד הילדים ינסה לתבוע לעצמו חלק גדול יותר מהרבע המגיע לו על פי חוק הירושה, הוא יכול לכתוב צוואה ולהביע את רצונו המפורש שכל אחד מארבעת ילדיו יקבל רבע ולא יותר מכך. אמנם, צוואה כזו לא תמנע הגשת התנגדות לה על ידי יורש שחושב שמגיע לו יותר מרבע, אבל בעצם קיומה של צוואה יוכלו שלושת היורשים הנותרים להוכיח את רצונו של המוריש, שהוא הגורם החשוב והמשפיע ביותר בעת חלוקת העיזבון, ולחזק משמעותית את עמדתם בעת ניהול הליך משפטי בשל סכסוך ירושה.

בנוסף, חוק הירושה קובע שבמצב בו יש יותר מיורש אחד – כל אחד מהיורשים יקבל חלק שווה בעיזבון כולו ולא נכס מסוים. לדוגמה, גם אם למוריש יש 3 דירות ו-3 ילדים, אזי כל ילד יקבל שליש בכל דירה ולא “דירה לילד”. במקרה כזה ייכפה על היורשים שיתוף בכלל נכסי העיזבון. כדי למנוע מכירת הרכוש כולו וחלוקת התמורה, יכול ההורה המוריש לחלק את הרכוש באופן פיזי בין הילדים ולהחליט איזו דירה תעבור לידי איזה ילד באופן ספציפי.

משרדנו מנוסה בהכנת צוואות בהתאם לרצון הלקוחות לרבות בדיקות משפטיות בעניין סוגיות ובקשות מיוחדות. כל זאת תוך רגישות גדולה לסיטואציה בה אדם נדרש לתכנן מה יעשה לאחר לכתו.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
צור איתנו קשר: