רישוי מקצועות

מקצועות דורשי רישוי הם מקצועות שהחוק אוסר לעסוק בהם ללא הוצאת רישיון. בין מקצועות אלו נמצאים: עריכת דין, ראיית חשבון, מקצועות הרפואה, הוראה וכיו"ב.

כמות המקצועות הנדרשים בהוצאת רישיון מקצועי בישראל היא מבין הגבוהות בעולם. למעשה, היקף מקצועות הרישוי בישראל גדול בעשרות אחוזים מהממוצע בקרב מדינות ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.

בהתאמה, מקצועות דורשי רישוי בישראל נמצאים בתאוצה מתמדת. בעוד שבקום המדינה נדרשו ברישוי רק 32 מקצועות, ובשנת 2019 נדרשו ברישוי 133 – כיום יש מעל ל-150 מקצועות המותנים בהוצאת רישיון כדי שניתן יהיה לעסוק בהם.

מגוון המקצועות נמצאים תחת סמכות משרדי ממשלה שונים אך דבר אחד משותף לכולם – ריבוי בירוקרטיה, חקיקה לוקה בחסר ושיקול דעת רחב שניתן לרשות.
לכן, אם נתקלת בבעיה לקבל רישיון מקצועי – כמעט תמיד יש מה לעשות בנדון.

אילו מקצועות מוסדרים נדרשים ברישוי?

נכון להיום אין רשימה מרכזת של אותם למעלה מ-150 מקצועות רישוי. יחד עם זאת, ניתן לראות באתר משרד העלייה והקליטה ריכוז של חלק מהמקצועות הרלוונטיים.

ריכזנו עבורך מידע לגבי מקצועות נוספים וכן, הפניות למקורות החקיקה שמסדירים את דרישות הרישוי של אותם מקצועות. נתונים שמשום מה אינם נגישים באתרי הממשלה שעוסקים באותם רישיונות:

מה נדרש כדי לקבל רישיון מקצועי?

הדרישות מאוד משתנות בין מקצוע למקצוע ואפילו בין תקופה לתקופה. זאת מאחר שלעתים מעדכנים אותן. למשל, בשנת 2008 חוקק חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2008 ובו נקבעו בין-לילה תנאים לכשירות לעסוק במספר רב של מקצועות, החל ממרפא בעיסוק, עובר בתזונאי וכלה בקרמינולוג קליני.

כדאי לדעת שיש הבדל בין דרישת רישום לדרישת רישוי – מקצוע אשר בו נדרש היקף לימודים בלבד לצורך אישור לעסוק בו הינו מקצוע מותנה ברישום. לעומת זאת, כאשר נדרשת גם שלב הכשרה מעשי, ובחלק מהמקרים גם בחינת הסמכה, הרי שמדובר במקצוע מותנה ברישוי.

משמעות הדבר היא שבחלק מהמקצועות הדרישה הינה לתואר או לימודים מקצועיים בלבד (למשל – מורה דרך), בחלקם ישנה דרישה להכשרה פרקטית בלבד (למשל – נהיגה ברכב כבד) ואילו ברובם נדרשת הן השכלה אקדמית והן הכשרה מעשית (למשל – רישיון לעסוק ברפואה). ככלל קבלת רישיון/זכאות להירשם בפנקס המקצועי הרלוונטי מותנית במעבר של מבחן עיוני (ולפעמים גם מעשי).

מי אחראי על רישוי מקצועות?

כל מקצוע ברישוי נמצא תחת פיקוח של רשות ממשלתית המוסמכת לכך.  כלומר, כמגוון המקצועות כך גם מגוון הגופים המפקחים עליהם. מדובר באחת הסיבות לעומס בירוקרטיה ויצירת קושי עבור בעל המקצוע שמנסה לאתר את מי שאחראי עליו בממשל למטרה כזו או אחרת.

על קושי זה מתווספת העובדה שברוב המקרים ישנן גם ועדות/מחלוקת/אגפים ספציפיים שיהיו רלוונטיים לרישוי. למשל, במשרד הבריאות ישנו "אגף רישוי מקצועות רפואיים".

ובמשרד המשפטים ישנו "האגף לאסדרת מקצועות (מנהלת היחידות המקצועיות)" אשר הוא עצמו מורכב ממחלוקות, כגון "המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה".

בטבלה מעלה מצוינים המשרדים הראשיים המפקחים על כל אחד מהמקצועות המנויים בה.

סרבו לתת לך היתר או רישיון מקצועי – מה ניתן לעשות?

ברוב המוחלט של המקרים התנאים המסדירים את הזכאות לרישוי או לרישום אינם נמנים מפורשות בחוק וגם לא בתקנות.

למעשה, החקיקה מקנה לרשויות שיקול דעת מאוד רחב כדי להחליט מתי לאשר הליך קבלת רישוי ישראלי.
בחלק מהתקנות תהיה הסדרה של סוגיות כגון פטור משלב הכשרה כזה או אחר מפאת השכלה אחרת או בחו"ל, וכן מפאת הכשרה או ניסיון תעסוקתי קודמים בישראל או מחוצה לה, אך לא בכולן.

לדוגמה – התנאים לקבלת פטור מהתאמנות עבור רישיון חקירה פרטי נמצאים בנוהל פנימי של משרד המשפטים אשר כמעט ואינו נגיש באמצעות האתר הממשלתי. זאת גילינו כאשר משרדנו ייצג בעניין זה והשיג החלטה תקדימית של הוועדה לפיה נקבעו לראשונה תנאים בהם יוכר ניסיון בחקירות מחו"ל לצורך קבלת פטור חלקי מהתאמנות בארץ.

קביעה לגבי האופן בו נערכים מבחנים עיוניים או מעשיים נעשית ברוב המקרים רק ברמה מאוד כללית ואילו השיטה הפרטנית בו הם יערכו תיקבע גם היא בנוהל או בחוזר מנכ"ל, ולפעמים אפילו רק בנוהג שנוצר לאורך השנים.

לדוגמה – האופן בו מבוצע מבחן מעשי לרישיון אופטומטריה אינו מפורט בתקנות אולם נהוג לערוך אותו מול צוות של בוחנים מהתחום. בעקבות התנהלות זו משרדנו הגיש עתירה מנהלית נגד משרד הבריאות בדרישה לאפשר לנבחן לעבור בחינה מעשית בפורמט אחר, אשר יותר תואם את חרדת הבחינות ממנה הוא סובל.

סירוב מצד הרשות להכיר בהכשרתך, בהשכלתך, בצרכים שלך ובכלל – לסרב לתת לך את הרישיון אינו סוף פסוק. ברוב המקרים מדובר במצב שהרשות פשוט אינה טורחת להשתמש בשיקול הדעת שלה ולצאת מהתבנית הקבועה שבה היא מנהלת את הליכי הרישוי.

מדובר במצב שאינו חוקי שכן לרשות ישנה חובה בדין להשתמש בשיקול הדעת שלה ולהתחשב בנסיבות הספציפיות של כל פונה ופונה.

הרשם מסרב לרשום אותך בפנקס – מה ניתן לעשות?

בחלק ממקצועות הרישוי בנוסף לקבלת הרישיון ישנה חובה גם להירשם בפנקס המקצועי כדי לעסוק בהם.

ה"פנקס" הוא למעשה מאגר מרכז של כל העוסקים במקצוע ומטרתו לסייע לציבור הרחב לוודא שבעל המקצוע אליו הוא פונה – הוא בעצם בעל רישיון חוקי ותקף.

בישראל יש פנקסים רבים שמנוהלים ע"י הרשויות השונות, לרבות: פנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות, פנקס המתווכים ופנקס שמאי המקרקעין במשרד המשפטים, פנקס המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה, פנקס העובדים הסוציאליים וכיו"ב.

לכאורה מרגע שסיימת הכשרתך, ובמידת הצורך – את הבחינות, רישום בפנקס אמור להיות עניין טכני בלבד. יחד עם זאת, מניסיוננו הרשמים עלולים להערים קשיים ולמצוא פגמים פרוצדוראליים שאינם לרוחם ולסרב בתוקף לבצע את הרישום.

סירוב לרישום אינו עניין של מה בכך – שכן משמעותו שאין אפשרות לעסוק במקצוע. מדובר בפגיעה קשה במבקשים אשר כבר הקדישו סכומי כסף גבוהים ופרקי זמן ארוכים לצורך קבלת תעודת הכשרה או רישיון.

לדוגמה, למשרדנו הגיע מהנדס שסיים את לימודיו במוסד מוכר באוקראינה. למרות שללקוח היו כל ההכשרות הנדרשות, ואף הרבה מעבר להן, סירב הרשם לרשום אותו בפנקס. לאחר מחקר מקיף הצלחנו להוכיח לרשם שלימודי המבקש עומדים בסטנדרטים הדרושים ובאמצעות הליך ערר לרשם בלבד, ללא נקיטת הליך עתירה לביהמ"ש, הצלחנו לקבל הסכמה לרישום הלקוח בפנקס.

אם הרשם מסרב לרשום אותך בפנקס המקצועי כנראה שהוא חושב שנפל פגם פרוצדורלי בהכשרה או בהסמכה שלך – ובאמצעות מעטפת משפטית ומחקר ניתן לשכנע אותו לשנות את דעתו.

לפקידים אין אינטרס להקל עליך

במבחן התוצאה אין לפקידים האחראים על הסדרת המקצוע שלך שום תמריץ להקל עליך. למעשה, ברוב המקרים הקשיים הבירוקרטיים מוצדקים בטענה שמדובר בשמירה על ביטחון הציבור ועל איכות השירות שמוצע להם על-ידי אנשי מקצוע שהוכשרו היטב.

כדאי לזכור שמאחורי הדרישות הרגולטוריות עומד לרוב אינטרס לשמור את שערי המקצוע סגורים ולצמצם את התחרות בו. ניגוד עניינים זה הוא גם חלק מהסיבה שיותר ויותר מקצועות נכנסים לקטגורית רישוי מקצועות.

לאחרונה משרדנו ייצג לקוח שלמד משך שלוש שנים כדי לקבל רישיון כמורה נהיגה, עד שמשרד התחבורה סירב לאשר לו את המשך לימודיו. מדוע? מכיוון שהתגלה שכאשר נרשם ללימודים לא עבר מבחן מעשי כיוון שמשרד התחבורה לא שלח אותו לבצע את המבחן. במצב זה לא ברור מדוע משרד התחבורה סרב, במיוחד בהתחשב בעובדה שהלקוח כבר עשה מבחן מעשי במסגרת הלימודים עצמם. ועל כך הגשנו נגד המשרד עתירה לביהמ"ש המחוזי לעניינים מנהליים בירושלים.

בדיקת עו"ד מנהלי בנוגע להתנהלות הרשות יכולה לסייע

הרבה ממקצועות הרישוי מוסדרים בחקיקה ישנה ולא מעודכנת. מצב זה מביא לא פעם לקביעות אבסורדיות שאין להן מקום בימינו אנו.

למשל – פקודת המיילדות מתייחסת מפורשות לנשים בלבד ודורשת שלמבקשת יהיה "אופי הגון". פקודת הרוקחים דורשת, בין היתר, שהמבקש יהיה "בעל אופי טוב". במקצוע האופטומטריה ישנה דרישה להתמחות אך כיוון שמעולם לא הותקנו תקנות המסדירות את אופן קיום ההתמחויות בתחום – בפרקטיקה איש לא מקיים את התנאי הזה (זאת למרות שביהמ"ש כבר העיר על כך לרשות).

לכן, ישנם לא מעט מקרים בהם ניתן לטעון שהחלטת הרשות לא חוקית או אינה סבירה וצריך לבחון אותה מחדש.

בנוסף, חלק מההחלטות לגבי תנאי הרישוי או הרישום נעשות בצורה לא תקינה.

למשל – בשנת 2011 פרסם משרד הבריאות רשימת תנאי הכשרה לסטאז' של מקצוע הייעוץ הגנטי בעוד שהיה עליו להתקין תקנות מוסדרות בעניין. לעניין מקצוע אח/ות פלדשר/ית (סיעוד רפואי), התקנות המסדירות את רישוי המקצוע חוקק מכוח סעיף שכבר אינו קיים בפקדות בריאות העם.

מצבים כגון אלו הם פתח משפטי לטעון לכך שהחלטות המשרד בנושא נעשות בחוסר סמכות.

הניסיון שלנו לשירותך

כעורכות דין בעלות ניסיון וידע רב בתחום המנהלי, ביכולתנו לבדוק האם החלטת הרשות היא חוקית או שמא נעשה לך עוול ולדרוש את מתן ההיתר, הרישוי או הרישום המגיע לך.

להלן דוגמאות למקרים העיקריים בהם נוכל לעזור:

• אם הרשות מסרבת לתת לך רישיון.
• אם הרשות מסרבת להכיר בהסמכה שעשית או בהשכלתך.
• אם הרשם מסרב לרשום אותך בפנקס, במרשם או במאגר המקצועי שלך.
• אם מסרבים להכיר בניסיון קודם שלך לצורך קבלת פטור מהכשרה מעשית, התאמנות, התמחות או סטאז' באופן חלקי או מלא.
• אם מסרבים להכיר בכך שעמדת בכל התנאים הנדרשים בחוק כדי לעבור לשלב ההסמכה הבא, לסיים התאמנות/התמחות/סטאז', לקבל אישור להמשך לימודים או לקבלת הרישיון.
• אם מסרבים לאפשר לך להתחיל התמחות, להכיר באופן או מקום ההתמחות שלך או מסרבים להכיר בכל תקופת ההתמחות שעשית.
• אם דורשים ממך לעמוד בתנאים לא הגיוניים או לא מוצדקים כדי לקדם את קבלת הרישיון או הרישום בפנקס.

משרדנו איננו עוסק במחלוקות הנוגעות לדרישות מקצועיות או לדין המשמעתי.
מהן הדרישות המקצועיות? כל מה שנוגע לתוכן ולמהות של ההכשרות, ההסמכות, הבחינות וכו'. לדוגמה, טענות לגופה של בחינה – שהיו בה שאלות מכשילות, שהציון שקיבלת שגוי וכיו"ב הרי שמדובר בעניין מקצועי או אקדמי ולא בעניין רגולטורי.

בנוסף, משרדנו לא מייצג בהליכים משמעתיים ובתחומי האתיקה של כלל המקצועות. גם אלו אינם שייכים להיבט הרגולטורי ורצוי לאתר עורך דין שעוסק בדין המשמעתי בכלל ובמקצוע שלך בפרט.

אנו מייצגות את לקוחותינו בכל הנוגע לקשיים, טעויות וחוסר שיקול דעת בסוגיות רגולטוריות-מנהליות.
מהו עניין רגולטורי? טענה שהדרך בה בוצעה הבחינה שגויה או לא מתחשבת בצרכיך (למשל – מספר או זהות הבוחנים, קיום הבחינה באופן פרונטלי או מרחוק, קיום הבחינה בכתב או בע"פ וכו').

אם התחושה שלך שהסירוב אינו מוצדק סביר להניח שהצדק איתך.

---

על מנת שנוכל להתייחס לפנייתך באופן המקצועי ביותר, נשמח אם יצורפו אליה המסמכים הבסיסיים הנוגעים למחלוקת עם הרשות.