חוות דעת מקדימה ארנונה

למה אין חוות דעת מקדמית בארנונה?

תקורה - הגדרה מילונית אבן שושן תקורה
צילום ההגדרה מתוך מתוך מילון אבן שושן

היכולת של עסקים להתנהל באופן מתוכנן מבחינה כלכלית מושפע מהותית מתקורות העסק, ביניהן חיוב הארנונה. לכן אין זה מפתיע שלקוחות רבים פונים למשרדנו לקראת מעבר של העסק למיקום חדש, ומבקשים לדעת כמה תעלה להם הארנונה. וכבר נוכחנו לראות שהארנונה בישראל גבוהה משמעותית לעסקים מאשר למגורים, וגובהה יכול להשפיע משמעותית על תקורות העסק.

היכן הבעיה? על תקורת הארנונה משפיעים שני נתונים: גודל השטח והסיווג שיקבע לו, כאשר האחרון נקבע לפי השימוש בפועל ולרוב לאחר ביקורת בשטח שתבצע העירייה.

נכון להיום העסקים בישראל לא יכולים לדעת כמה ארנונה הם ישלמו לפני שהם נכנסים לנכס.

חוסר הוודאות בעניין זה משפיע על החלטות קריטיות של בעלי עסקים ויזמים לרבות:
גודל השטח שישכרו, מיקום העסק, תקופת ההשכרה ועוד.

במאמר זה נציע פתרון לכשל השוק הקיים.

מהו סיווג בארנונה?

בעיני האדם הממוצע נכס של ארבע קירות, שולחנות, טלפונים ומחשבים יראה כמשרד לכל דבר ועניין. בעולם הארנונה נכס בתיאור שכזה יכול להיחשב גם כבית תוכנה, מרפאה, סטודיו אמן ובחלק מהמקרים אפילו כתעשייה. השימוש שנעשה בפועל קובע מה יהיה הסיווג ולכל הגדרת סיווג מוצמד "תג מחיר" שונה בגין כל מ"ר. מדובר בהבדלים לא פחות מתהומיים.

לשם ההמחשה בצו הארנונה לשנת 2020 של עיריית תל אביב ההבדל בתעריפים יכול לנוע בין 171 ש"ח למ"ר לשנה (תעשייה ל-200 מ"ר ראשונים) לבין 391 ש"ח למ"ר לשנה (משרדים באזור 1). אפילו עסק צנוע בשטח של 50 מ"ר יושפע משמעותית מכך.

מתי נקבע הסיווג בארנונה?

לצורך קביעת הסיווג העירייה צריכה להיווכח איזה שימוש נעשה בפועל בנכס. פקח יבצע ביקורת במקום ויראה במו עיניו את חלוקת החלל, הציוד וכיו"ב. משמעות הדבר היא שכיום בעל עסק נאלץ להתחייב לחוזה רכישה או השכרה של נכס, להשקיע עלויות של הובלה, שיפוץ, עיצוב וריהוט של הנכס ורק לאחר מכן יגלה כמה חיובי ארנונה עליו לשלם בשנה.

יחד עם זאת, הסיווג נקבע לפי שיקולים נוספים, שכן כמעט בכל המקרים הרשות המקומית לא תסתפק רק בביקורת בנכס. לעיתים יתבקש מידע על תפקידי העובדים, אתר העסק, מידע כספי הסברים ומסמכים שונים. מניסיוננו נתונים אלו הם אלה שמכריעים את הכף ברוב המקרים ולאו דווקא חלוקת החלל.

קריאה לשינוי בחוק – חוות דעת מקדמית בארנונה

אנו מציעות שהמחוקק יאפשר לבעלי העסקים בישראל לפנות לעירייה טרם ביצוע המעבר לשטחה, ולקבל מידע מראש מה יהא חיוב הארנונה הצפוי לעסק, על בסיס מידע ומסמכים שיעביר בעל העסק לרשות המקומית. זאת טרם המעבר בפועל וביצוע ביקורת בשטח מטעם העירייה, על מנת לאפשר לעסקים לבחור את המיקום המתאים ביותר לעסקם, ככל שהוא מושפע מחיוב הארנונה.

אפשר לקחת דוגמה מתחום רישוי עסקים

יזם שרוצה לפתוח עסק שדורש רישיון עסק נמצא בסיכון מאוד גדול כל זמן שאינו יודע אם יוכל לקבל רישיון או לא. מי שרוצה לפתוח מספרה, מכון קוסמטיקה, קיוסק ואפילו בית קפה צריך לעבור תהליך מייגע, ארוך ויקר עד אשר יוכל לקבל את רישיון העסק. אם לא יצליח לקבל את הרישיון גורלו יהיה לסגור את העסק או להסתכן בנקיטת הליכים פליליים נגדו. כלומר, הידיעה מראש האם ניתן להוציא רישיון עסק לעסק המתוכנן במיקום הספציפי, היא ידיעה ששווה הרבה מאוד כסף.

בניגוד לארנונה, דווקא חוק רישוי עסקים נותן את האפשרות לדעת מראש מה יהיו הדרישות של הרשות הרלוונטית. בשנת 1998 התווספה לחוק רישוי עסקים האפשרות לקבל חוות דעת מקדמית. כלומר, כיום מי שרוצה לפתוח עסק יכול לפנות אל הרשות המקומית ולבקש חוות דעת מקדמית על הדרישות הצפויות לו כדי להפעיל את עסקו הספציפי.

חוות דעת מקדמית - חוק רישוי עסקים

למרות שחוק רישוי עסקים כולל אישורים של גורמים רבים (בשונה מארנונה) למשל: משרד הבריאות, כיבוי אש, משטרה, איכות הסביבה ועוד, ולמרות שמדובר על הליך הרבה יותר מורכב, דווקא שם הצליחו לתת את האפשרות לקבל חוות דעת מקדמית.

אם כך אז קל וחומר שניתן לעשות זאת בתחום המצומצם והממוקד של הארנונה.

למה אין חוות דעת מקדמית בארנונה?

ארנונה היא תהליך פשוט בהרבה, עם גורם אחד בלבד שמתייחס לסוגיה מצומצמת (שימוש ושטח), על בסיס ניירת בלבד (בניגוד לעסק שצריך לבחון בו את אופן תפעול המטבח) וניתן לברר אותה באופן ודאי למדי מראש.

כאן המקום לציין שגם לעירייה אין סיבה אמיתית להתנגד לרעיון. קיום הליך מקדמי יחסוך בעלויות לא רק לבעל העסק אלא גם לרשות המקומית אשר תקבל את כל המידע הרלוונטי מבעוד מועד.

ראשית, כדי למנוע מצב שבעל העסק מסר נתונים לא נכונים, ניתן להתנות את מסקנות חוות הדעת המקדמית בקיום ביקורת בנכס לאחר הפעלת העסק. זאת על מנת לאמת את הנתונים שמסר בעל העסק מראש. שנית, במצב בו ישתנו הנסיבות או השימושים של בעל העסק הרי בכל מקרה יש לעירייה סמכות לשנות את הסיווג בהתאם.

לסיכום

נכון לעכשיו היזם יכול לתכנן מראש את העסק שלו כמעט בכל אספקט – מיקום העסק, שם העסק, גודל העסק, עיצוב, עלויות הקמה, פרסום ושיווק ועוד ועוד. אולם את גובה חיובי הארנונה השנתית שלו לא יוכל לדעת בוודאות עד לרגע פתיחת העסק עצמו. תקורה קבועה ומשמעותית שהיא חלק נכבד מהוצאות כל עסק פעיל בישראל.

צמצום של חוסר הודאות בהיבט זה ישפיע לטובה על היכולת של העסקים בישראל להתנהל כלכלית בצורה ידועה מראש ומתוכננת, וההצלחה של העסקים בישראל היא אינטרס של כל אחד ואחת מאיתנו. אנו מאמינות שזוהי זכותו של עסק לתכנן את מיקומו והוצאותיו מראש, ותיקון שכזה יהיה צעד משמעותי לקידום זכויות העסקים בישראל.

תודה לשניר בן משה, יזם ומפתח שיטת מאסטר ליזמות, על תרומתו ותובנותיו לכתיבת מאמר זה


אולי יעניין אותך לקרוא גם על:

  1. הנחות ארנונה לעסקים
  2. רישיון עסק
  3. חוות דעת משפטית
Call Now Button דילוג לתוכן

    צור איתנו קשר:



    צרפו מסמך לבחירתכם: