תקציר החלטה – ערר ארנונה סטודיו לאמנים
החלטה לחלק את הנכס למספר שימושים
הנכס משמש הלכה למעשה מספר מחזיקי משנה החולקים אותו ביניהם ופועלים בתוכו כל אחד בתחומו הפיסי והמקצועי. חלוקה זו מאפשרת להם לחלוק ביניהם את דמי השכירות ואת היתר העלויות.
לצורך הכרעתנו מצאנו כי יש צורך לחלק את הנכס לחלקיו, לדון בכל אחד ואחד מהם לסווגו בצורה הנכונה ואז לסכם את התוצאה וליישמה למעשה. לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו-1976 סע' 3 ו-6, מוסמכת הועדה לקבלת החלטות על "סוג הנכס, גודלו והשימוש בו". אין כל מניעה בדין מלחלק את הנכס לכמה שימושים, בפרט נכס גדול ובעל שימושים מובהקים.
מדובר אם כך על בנכס לא קטן אשר נעשים בו מספר שימושים. המשותף לכולם שיש בהם אלמנט של יצירה ועבודת כפיים, לעיתים יחד עם מכשור מתאים. חלק מהתוצרים הם בעלי שימוש פרקטי [בנוסף לערך אמנותי או עיצובי], וחלק הם יותר בגדר אמנות לשם אמנות.
מהראיות שהוצגו לנו ואחר ששקלנו אותן, והצבנו אותן אל מול הסיווגים השונים, לשונם ותכליותיהם, נראה לנו שיש לחלק את הנכס לשני חלקים עיקריים מבחינת הסיווג. תת נכס א' מצד אחד ותתי נכסים ב' עד ז' מצד שני.
…לדעתנו הגדרת תת נכס א' שבו מתבצע תהליך יצירת ביגוד מראשית הדרך ועד לתפירת דגם ראשון תואם יותר הגדרה של בית מלאכה מאשר הגדרה של משרד או של בית מסחר…
החלטה להכליל אמנות פלסטית תחת הנחת ארנונה לסטודיו אמן
אשר לנכסים ב'-ז', לדעתנו אלא אינם נופלים בגדרה של הגדרת בית מלאכה, אלא הזה של אטליה של אמנים. האמנות הפלסטית [בדומה לכל דבר כמעט בעולמנו] פשטה ולבשה צורה בעשורים האחרונים. ועדה זו מראשיתה, סברה כי יש להרחיב את הגדרת העיסוקים האמנותיים שנכללים בהגדרה ההיסטורית של סע' 3.3.18 לצו מעבר לציירים ופסלים גם לצלמים לאני וידיאו ארט ועוד. בהקשר של ערר זה נוסיף כי גם איור, לדעתנו נופל בהגדרת ציור וגם אנימציה נכללת בכך.
אין לדעתנו ספק כי הנכס נשוא הערר [למעט תת נכס א'] הוא סדנה של מספר אמנים, שניתן לקרוא לה גם אטליה או סטודיו, שהולמת את תכלית הצו ליתן ליצורים אלו ליהנות מתעריפי ארנונה נמוכים יחסית. נוסיף כי גם אם ייצא כי קיימת גבוליות אצל תת מחזיק כלשהו, עדיין יש לראות את המכלול ולהתייחס אליו ככזה.
זאת ועוד, החלוקה דלהלן משקפת לדעתנו את העובדות בשטח, והולמת את צו הארנונה. מדובר על חלוקה לשני חלקים בלבד. חלוקה זו מתחייבת, לדעתנו, והצבת קושי בדרכה [של חלוקת השטח ותעריפי הארנונה] עלולה להיראות כפגיעה, או למצער כהצבת מכשול בפני הזכות לחופש העיסוק, שהיא זכות מוגנת בחוק יסוד.
לסיכום, החלטנו לקבל הערר במובן זה ש-28.22% מהנכס יסווגו כ"בית מלאכה", ויתרת הנכס, 71.78% יסווגו כ"סטודיו לציירים ופסלים"
